לפני 27 שנים עורער עד היסוד בריח התיכון של החברה הישראלית, כאשר בן בליעל רצח את ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל. הרצח זעזע עמוקות את הברית הכרותה בינינו - ברית שמבוססת על ייעודנו המשותף כפי שהתגבש במעמד הר סיני, בקונגרס הציוני הראשון ובמגילת העצמאות. מאז הקמתה ועד היום עושה קואליציית "זוכרים את הרצח נאבקים על הדמוקרטיה" הכל בכדי לאחות, לרפא ולמתן את השבר הנורא; קואליציה שמורכבת מתנועות הנוער הציוניות לכל גוניהן, שחלקן הוקמו לפני למעלה ממאה שנים, ובהן דתיים, חילוניים, מסורתיים, ערבים ודרוזים, קבוצות וארגונים מכל המחנות וחלקי התצרף הישראלי.

הנחת המוצא שלנו היא כי הרוב המכריע של אזרחי ואזרחיות ישראל רואים במדינת ישראל את התגשמות חלום הדורות, אוהבים אותה, חרדים לגורלה ורק מבקשים את טובתה.

למחלוקות שהיו ועוד יהיו בינינו ישנו קו מהותי אחד: רוב החברה הישראלית נחלקת בדעותיה לשם שמים ומוכנה לנהוג באיפוק, בשיח מכבד, בהבנה ובהגעה להסכמה רחבה, מתוך הכרה שכל מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים ומחלוקת שאינה לשם שמיים סופה חורבן ואסון.

אנו קוראים לכל מנהיגי הציבור: על כולכם מוטלת אחריות היסטורית לקיומה של מדינת ישראל. בשום פנים ואופן אינכם יכולים להתעלם ממנה ואל לכם להשתמש במשבר זה להעמקת הקיטוב, השסע והקרע. פעלו מיד לעצור את ההתדרדרות בשיח. זו אחריותכם!

השנה נציין 80 שנים למרד גטו ורשה ו-75 שנים להקמת מדינת ישראל. לאורך ההיסטוריה שלנו קמו מנהיגים אמיצים - מפאבל פרנקל והֶנְקָה כַהַנא, חניכי בית"ר, ועד צביה לובטקין ומרדכי אנילביץ', חניכי דרור והשומר הצעיר; מז'בוטינסקי ועד דוד בן-גוריון. ועל אף ולמרות חילוקי הדעות המרים, איש לא ערער על המטרה והייעוד המשותף: הקמת בית לאומי דמוקרטי לעם היהודי על יסוד ספר הספרים ומגילת העצמאות.

לכן החלטנו שעלינו לעשות הכל כדי למנוע מהמחלוקות להידרדר למחלוקת שאינה לשם שמים -  מחלוקת שמאופיינת בשנאת חינם, בהשרשת השנאה והבוז ובחילול השם. עלינו להטיל את מלוא כובד משקלנו כדי לעצור את ההתדרדרות המסוכנת הזו ויהי מה. זוהי אחריותנו ההיסטורית. אנו מתכוונים להטיל את עצמנו על כפות המאזניים הללו ולהשתמש בכל אמצעי ההשפעה המצויים בידינו, המוסרים והערכיים, כדי לקיים שיח שלא יערער ולא יביא חלילה לחורבן הבית שלנו בשלישית.

​

כדי לעמוד במשימה זו, לה שותפים מאות אלפים מחניכינו בתנועות השונות, נפעל בכל הדרכים להבטיח שכל הקולות המבקשים לפעול במשותף יהפכו לקול עוצמתי שיבטיח את המשך המפעל הציוני ואת קיומה של מדינת ישראל היהודית-דמוקרטית, אף על פי ולמרות הכל.